שלי

אבא שלי,

במוצאי שבת, ישבנו , יובל ,רואי ואני בחדר טלוויזיה וזעקנו לך שאנחנו רעבים.

אמרת שאתה מכין קרפים עם גלידה.

אז אכלנו, אמרנו תודה, הלכנו להתארגן ליום צופה וזהו, זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותך מתפקד.



אני זוכרת שנסענו לאמריקה דאגת לפנק אותי כ"כ! נתת לי לעשות מה שבאלי מתי שבאלי ואיך שבאלי. תמיד דאגת לפנק אותי ושלא יחסר לי דבר.



היית צוחק על זה שאני רוצה את הכסף שלך ולא אותך , שנינו ידענו שזה לא נכון אבל זה אחלה חומר לסטנדאפ היומי שסיפקת  לאימהות מהגן שפשוט עמדו בתור כדי לראות אותך כל , אבל כל בוקר.



תמיד היה לנו כיף לדבר יחד. אם זה בבוקר ב"משרד" המדובר שזה בעצם קפה נטו שאתה בתור לפטופיסט מושבע מתנחל שם מזריחת החמה ועד צאת הנשמה.



תמיד כשדיברנו סיפרת לי בכזאת התלהבות והתרגשות על הפרויקטים שלך, אם זה בראשון לציון, אם זה במצדה, עם זה עכשיו בזמן האחרון עם הפרויקט של החומוס.

תמיד שיתפת אותי .

כשסיימת היית שואל אותי מה שלומי ואני הייתי מתחילה לחפור ....על מסיבת סיום, על ריבים מטומטמים עם חברות ,על הקפיטריות. לא משנה על מה דיברתי תמיד היה לך מה להגיד או איך לעזור, למשל לפני כמה זמן קיבלתי שלא בצדק 75 באיזה בוחן ,וסיפרתי לך, אז ברור שדאגת להביא את החלות המדוברות של סבתא חנה יום למחרת לאותו המורה ולהעלות לי את הציון  ל 95.



בקפיטריות כבר מזמן הפכת לכוכב שמכין את הפסטה הכי טובה שיש.

סבתא סיפרה לי פעם, שכשחזרתם מהשהות באמריקה בערך כשהיית בכתה ו' שרת את ההמנון. ובמקום לשיר :"לחיות עם חופשי בארצנו", שרת: "לחיות בקושי בארצנו"..

היה לך פאטיש מוזר כזה למצח שלי.

מאז שאני זוכרת את עצמי לא משנה מתי, גם אחרי אימון אינטנסיבי בכדורסל, או בקרטה תמיד היית בא ומריח לי את המצח . אני תמיד הייתי אומרת:" "אבא, אני  מזיעה ריח טוב לא יכול להיות לי, ואתה תמיד אמרת: "לא יעזור לך יש לך ריח מתוק פשוט.



כשהיית עובר במסדרון ביה"ס ,שזה בערך כל יום בבוקר.. החברות שלי צועקת לי :"האנה מונטנה , הנה רובי ריי" והיינו צוחקים.



השבוע האחרון היה הקשה ביותר שעבר עליי. לראות אותך בשנייה אחת מכין קרפים עם חיוך רחב של נתינה על הפנים ובשנייה האחרת שוכב בבית החולים מונשם בעזרת מכונות, זה לא נתפס, זה לא הגיוני , זה לא מוסבר. אתה שוכב שם עם עיניים עצומות בלי פגמים, גוף מושלם ותקין , איך אפשר שלא לטעות ולהגיד שאתה פשוט ישן.

כששכבת שם, סיפרתי לך הכל , גם את מה שאתה לא יודע ורציתי שתדע ,ואני בטוחה שהקשבת בסבלנות כמו שתמיד היית עושה.



וחשוב לי שתדע שלמרות שראיתי את המראות שראיתי, כשאומרים לי אבא יש לי בראש תמונה של אדם חזק , חסון, גדול כזה מצחיק, מין אדם כזה שיכול לעקוף בתור וכל האנשים בתור ייתנו לו בחיוך, אדם שכיף להיות לידו ולשמוע אותו מדבר בהתלהבות מטורפת.



אני עדיין מבולבלת, ולא מבינה כמה התרחשויות התרחשו בזמן קצר כ"כ, וכמה אני צריכה לעכל בזמן קצר כ"כ. כולם אומרים לי להיות חזקה בשביל אמא , והאחים, אני מקווה שאתה מבין שזה קשה לי וזה לא פשוט, אתה היית ותמיד תהיה דמות כ"כ משפיעה בחיים שלי.



אני יכולה להגיד בלב שלם שאין בן אדם לפחות בסביון שלא השארת בו חותם, אין באדם שלא נגעת בו והשפעת עליו בדרך זו או אחרת, אין בן אדם כזה!



אני מקווה שאתה רואה את התמיכה המטורפת שכולם נותנים למשפחה שכל כך עוזרת בזמן הזה. אני מקווה שאתה רואה את כל האנשים שבאמת אכפת להם .



שתדע שאנחנו זוכרים אותך, מעריכים אותך, ומכבדים אותך .ושלא תעז לחשוב שהצלחת להיפטר מאיתנו בכזאת קלות. מעכשיו, יום יום , שעה שעה אני אדבר איתך, אתייעץ איתך, אבקר אותך .



אתה בן אדם מוכר ואהוב שתמיד נותן, וכשאתה נותן את הנותן מכל הלב !

אנו אוהבים אותך המון ובטוחים שזה לא הסוף, זה רק ההתחלה .



באהבה נצחית,

שוקי שלך .