נכתב באהבה ובגעגוע לאחי גיל קרוא 1966-2012

"לבחור בחיים.." 

חמש שנים.. בכל בוקר סימן.
אני מרגיש אותך בכל רגע וזמן.
משב רוח פתאומי , ציוץ של ציפור
עורב מקרקר המעוף של הדרור..
פרפר לבן מרפרף להנאתו
מפרח לפרח אוסף את צופו.
ביום חורף סגרירי זה בולט עוד יותר
מתוך קשת בענן אלי אתה קופץ מנתר ..

פעם חשבתי שהמוות הוא רק סוף.
היתה לי תחושה שאת המוות יש להדחיק ולהדוף..

בהיעלמותך  למדתי  להיות מודע וקשוב..
להביט לצדדים ולהבין מה באמת חשוב.
לחפש בטבע אות וסימן..
פעמים רבות אתה מוביל אותי אליך לגן.

"הגינה של גיל " שיצרת דרכנו
מפגישה מדי יום אותך עם חיינו.
גינתך רגועה שלווה ריחנית 
מאפשרת לחוש את דמותך הססגונית.

לגינה מגיעים עוברי אורח וקבועים..
את סיפורך דרכנו רובם מכירים.
הם מוצאים בגינה את השקט המיוחד
המאפשר לך להושיט להם יד.

גם היום, כמו פעם, אתה מארח לתפארת..
האורחים מתיישבים בגינה ושותים כוס חליטה נהדרת.
נושמים אוויר צח מביטים בטבע סביב
מטים אוזן מוכנים לך להקשיב.

נצל רגע זה של קשב מצידם
והסבר גם להם כמה יפה העולם..
תמליץ לאורחים להנות מהחיים
ולהיות קשובים לסימנים מעולמות רחוקים...

ואני...אמשיך לחפש בכל דרך
סימן אות צליל ברור או בערך..
ואתה אל תרפה המשך סימנים לשלוח
זה עושה לנו טוב ונותן לנו כח..

אוהב אותך אח שלי יקר..